11/04/2020
שלום לכולם,
מה שלומכם, בימים אלה של "חופשת הקורונה"? אני נהנה מאד, כי בימים אלה אני כותב את "התנ"ך של הטאו סנגהה", וזה על סף סיום. כשהתחלתי, חשבתי שאסיים את זה מאד מהר וזה יסתכם בדפים ספורים, אבל בינתיים זה הפך כמעט לספר, ואני עובד על זה כבר מספר שנים. בכל אופן, כשזה יושלם, הדבר הטוב שהטאו סנגהה תהיה באמת מוגנת מאד, ואני כבר יכול לחוש בזה אפילו עכשיו. היום הוספתי משפט אחד לתחילת התנ"ך הזה של הטאו סנגהה: ההגדרה של הטאו סנגהה. מישהו - נדמה לי שהיה זה קן סן - ביקש ממני לכתוב הגדרה של הטאו סנגהה במשפט אחד. במשך הרבה שנים לא יכולתי לעשות זאת, אבל כעת יכולתי לעשות זאת, ולכן אכתוב כעת את ההגדרה. אם כן, מהי הטאו סנגהה?
טאו סנגהה היא הדרך להיות דוגמה חיה של
- נדר אמיתי בשלום,
- חוכמה בחופש,
- אהבה גדולה בשמחה,
- והתפתחות אינסופית באושר,
ובכן, יש לזה שלושה חלקים:
הראשון הוא "תחושה של הארה", השני הוא "העברה" (Transference), והשלישי הוא החלק שכולל את ארבעת הסעיפים ("נדר אמיתי לשלום" וכו'). הבה נדבר על כל אלה לפי הסדר. תחילה, הבה נסביר מהי העברה. המילה הבודהיסטית שמתארת העברה היא אקו (Eko). והיא משמשת להסביר, למשל, העברה של האהבה הגדולה של אמידה, או של הכוח המלכותי (Majestic Power) של אמידה, או בודהה, לאחרים. זו העברה, וזהו יסוד מהותי במהאיאנה בודהיזם - ללא עקרון זה, זה לא מהאיאנה בודהיזם, כיוון שעצם התכלית של המהאיאנה בודהיזם הוא להעביר ולחלוק עם הזולת את סגולות התרגול (Merit). בטאו סנגהה אנו משתמשים במילה הזו במשמעות הספציפית של העברת הכוח הגדול של אמידה בודהה לאחרים. לכן כתבתי "העברה של תחושת הארה לכולם".
אחד הדברים הטובים בטאו סנגהה, הוא, שכל אחד יכול לחוות, בעבודת קי שאנו עושים בטאו סנגהה, את תחושת ההארה. אני אסיר תודה על כך שאנו יכולים לחלוק את זה עם אחרים - עם כל אחד שמוכן לחוות זאת. ייתכם שאנשים פסיכופתיים לא יוכלו לחוות את זה, אבל באופן בסיסי, בני אנוש יכולים לחוש ולחוות את תחושת ההארה, כיוון שכפי שהסברתי בשיחות קודמות, הארה היא תחושת גוף.
לדוגמה, מהי תחושת הגוף של "התפתחות אינסופית באושר"? זו שמחה שנובעת החוצה, בלי לדעת מה המקור של השמחה הזו, ולא בגלל שקרה חיצונית משהו מסוים אלא פשוט שמחה שפורצת החוצה. מהי השמחה הזו? היא מבעבעת מתוך המקור של הקיום, וממשיכה לעלות ולזרום החוצה. מאסטרים קדומים של ה-Pure Land אמרו בעבר, הידיים והרגליים שלי מתחילות לנוע מעצמן, ואיני יכול להפסיק לרקוד מרוב שמחה. זה, למעשה, מה שהביא ליצירת ריקוד הנמבוצו, בימי הביניים ביפן. כל כך הרבה אנשים בזמנים ההם רקדו נמבוצו, ובתקופה של הונן (המאה ה-12 וה-13) כשבעים אחוזים מהיפנים נהגו לרקוד נמבוצו. מפתיע, נכון? ואולי אתם יודעים שיש כמה וכמה היבטים של התרבות היפנית שהושפעו מריקוד הנמבוצו - תיאטרון הקבוקי, תיאטרון נו ועוד. וכשלפני מאות שנים מורה מקיוטו הגיע לאוקינאווה, הוא הביא איתו גם את ריקוד הנמבוצו, מה שהפך לחלק מהריקוד המסורתי באוקינאווה שמתקיים שם גם כיום. מדי קיץ חוגגים ביפן את פסטיבל הבון אודורי (Bon Odori), שבו מקבלים בברכה את הרוחות של האבות הקדמונים. המקור של הריקודים בפסטיבל זה, גם הוא ריקוד הנמבוצו. יפנים רבים לא יודעים על כך.
בכל אופן, שמחה שפשוט עולה ומתפרצת החוצה, בלי שאנחנו אפילו יודעים למה - כשתחוו זאת, תבינו שמקור הקיום הוא שמחה, לא ריקות. וכשזה קורה, ללא מטרה מוגדרת או מתוך כוונה אלא באופן טבעי, תמצאו את עצמכם מאחלים התפתחות של היקום כולו, מרגע לרגע, מתודעה לתודעה מלב ללב. בלי לדעת למה, פשוט להמשיך לאחל התפתחות רוחנית לכולם. אתם תחושו שכל הישויות הרוחניות בעולמות השמימיים מגיבים לאיחול הזה ונמצאים בשמחה. איני יכול להסביר למה זה קורה, אבל כך זה קורה, ואתם תגלו שהיקום כולו הוא מצב של התפתחות רוחנית אינסופית, מרגע לרגע ובשמחה. שמחה והתפתחות רוחנית הם מילים שונות של אותה מהות; אין שמחה ללא התפתחות רוחנית, ואין התפתחות רוחנית ללא שמחה. יש כאן שוויון. והשמחה, אגב, היא אבסולוטית זו לא שמחה רגעית בגלל שזכיתם בהימור או משהו דומה, זו שמחה הרבה יותר עוצמתית.
וכשתמצאו את עצמכם מאחלים התפתחות לכולם בכל רגע ורגע, אתם תגלו שכל תא בגופכם פועם בעדינות. איננו יודעים למה, אתם תחושו פעימה עדינה ותחושה שהגוף הרוחני שלכם מחובר לגוף הרוחני של כל קיים, ושיש תנודות וחילופי אנרגיה הדדיים, שמורגשים עמוק בתוככם. מבחינה פילוסופית אתם יכולים להבין למה המהאיאנה בודהיזם מלמד שאדם אחד משום לכל הקיום, וכל הקיום הוא אחד, שכן האחד כולל את כל היבטי הקיום של היקום. וכל קיום כולל את כל שאר הקיים, מרגע לרגע, שינוי ומהפך תמידיים. יש חלקיקים קוונאטיים שמתקיימים רק 0.000000…. שניות - כמעט לא-כלום של זמן. רק התודעה שלנו היא שממשיכה, ולכן אנו חושבים שהעולם מתקיים באופן יציב, אך למעשה העולם נעלם ומופיע בכל רגע ורגע מחדש. התודעה היא שזו יוצרת את התופעות, למען האמת. את התחושה הזאת של פעימות עדינות, לדוגמה, או השמחה, אתם מעבירים לאנשים אחרים בשדה, או לעולם, או לכל קיים בכל היקום כולו. זוהי המשמעות של העברה.
יש שני סוגים של העברה: אחד הוא לעולם, ליקום בכלל - כלומר, לשדה. סוג נוסף הוא העברה לעולם הרוחני. במובן זה, "התפתחות אינסופית באושר" משמעותה העברה של הכוח המלכותי של אמידה, בשבח, הלל ותפילה להתפתחות רוחנית, של כל הישויות המגינות והשמיימיות, שמגיבות בשמחה שגדלה מרגע לרגע ומתפשטת באופן אינסופי. זו המציאות של היקום. זוהי הטאו סנגהה.
להתראות בקרוב ממרכז הטאו סנגהה בקיוטו.
לצפיה בשיחת הדהרמה המוקלטת בוידאו שתומללה כאן, נא היכנסו לקישור זה:
Transference infinitive development of Joy
